מטה המאבק להצלת חבל עדולם עמוד בית תרומות בתקשורת עדכונים חורבן לאומי הפן הכלכלי פצלי שמן הפן החוקי English

      הפן הכלכלי

חבל עדולם וחלקים מהשפלה הדרומית מצויים בתנופת פיתוח ב- 15 השנים האחרונות:
• פארקים שהוקמו על ידי קק"ל, תוך השקעה באתרי נופש בטבע למטיילים ומסלולי רכיבת אופניים, שמורת טבע חדשה, מערות עדולם.
• הגדרת מרחב ביוספרי לאורך כביש 38.
• אלפי אתרי מורשת באזור שהוא לב מלכות יהודה העתיקה, ומרכז למאבקי העצמאות של העם  היהודי, מימי דוד דרך בר כוכבא ועד קום מדינת ישראל.
• החקלאות בכלל, וייננות בפרט.
• אלפי זוגות צעירים ונמרצים שהגיעו לאזור מאז.

על בסיס השקעה נרחבת זו מתפתחת פעילות כלכלית מגוונת שכוללת:

• פיתוח היקבים, כולל מכירות בארץ ויצוא, וכן תיירות יין.
• תיירות, כולל:
• הדרכת קבוצות מהארץ ומחו"ל
• דרך היין
• אוכלוסיית אומנים, עם גלריות רבות בכל ישובי האזור
• תעשיית הסעדה ופעילות לקבוצות ומשפחות בפארקים
• תעשייה תומכת לפעילות הרכיבה על אופניים שמתפתחת בארץ בכלל ובאזור זה בפרט עם האוויר הנקי ומאות מסלולי הרכיבה
• סיורים באתרי עתיקות
• חקלאות

כל הפעילות הזו תיפסק וכל המועסקים בה יאבדו את פרנסתם, אם חבל ארץ יפהפה ונקי זה יהפוך לאזור הפקת נפט עם מפעלים פזורים בשטח וכבישי שירות ביניהם, תוך הרס הנוף, הצמחייה, החקלאות ואיכות האוויר והמים.

ברור לכל שאף תייר לא ירצה לטייל בין מתקני קידוח, ארובות מעשנות וצנרת הולכה של גז או נפט, בסביבת ריחות הגופרית או בנוף מחורץ בסימני חציבה וחפירה, מתקני שירות וכל שאר הפצעים שייווצרו. האם נרצה לבקר באתרי המורשת הלאומית שלנו  כאשר כגלי האבנים המתים – כך תהיה גם כל הסביבה מסביב?

ברור לכל שחימום קרקע או פגיעה קשה באיכות האוויר הינה בעלת פוטנציאל הרסני לאדם, לחי ולצומח – ביישובי האזור, בפארקים ובחקלאות על כל צורותיה.

כאשר יקרה כבר הנזק, יהיה קשה ואולי בלתי אפשרי לתקנו. גם BP הגדולה עם משאביה העצומים לא עומדת במשימה של עצירת הנזק במפרץ מקסיקו. התגייסות הממשל האמריקאי גם היא לא נותנת מענה.
ואילו פה – חברת IEI הקטנה? ועוד באזור עתיר אוכלוסיה, ולא עמוק בלב ים. מי יושיענו אז?