מטה המאבק להצלת חבל עדולם עמוד בית תרומות בתקשורת עדכונים חורבן לאומי הפן הכלכלי פצלי שמן הפן החוקי English

חורבן לאומי ומקומי

החשיבות הלאומית של פארק עדולם, שמורת עדולם ופארק בריטניה

חבל עדולם, הנמצא בלב ממלכת יהודה העתיקה, במרכז השפלה. הוא כולל בשטחו את אזור מערות עדולם ואת פארק בריטניה. זהו אזור ייחודי המשלב:

  • נופים של חורש ים תיכוני וגבעות מוריקות
  • מגוון גדול של בעלי חיים
  • אתרי מורשת רבים, ביניהם מערות מסתור מימי מרד בר כוכבא, יישובים מימי בית שני והתלמוד, ואתרים מקראיים

הפארק הוענק כמתנת יום הולדת 60 מהקרן הקיימת למדינת ישראל.בימים אלה מסתיימת כתיבתה של תוכנית להכרה בפארק מערות עדולםכאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

מנהל התכנון השקיע מאמצים רבים בקידום תוכנית למרחב ביוספרי שנועדה להגן על הנכסים הייחודיים של האזור.

 שטח הרישיון של חברת IEI להפקת נפט מפצלי שמן (סימון כחול למטה)כולל את פארק עדולם. הפיכת האזור לאתר הפקת נפט תגרום לפגיעה בערכי הטבע, בנוף הפתוח, ובאתרי המורשת.

השלכות מיידיות של הפקה מסחרית

לפי חישובים ראשוניים, ההשלכות הסביבתיות המיידיות של הפקה מסחרית בכמות של 300,000 חביות ליום כוללות:

א.הקמת מתקן להספקת אנרגיה -- ההספק הנדרש לחימום תת הקרקע הוא בהיקף השווה לפי 2 בערך מההספק של תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה.

ב.פליטת גזי החממה (CO2)בשנה כתוצאה מהפקה בלבד צפויה להיות ברמה של כ- 20-40% מסך הפליטה השנתית של גזי החממה בישראל היום.

ג.קידוחים כריה ושפוכת --דרושים כ-300 קידוחים תת קרקעיים אופקיים, כל אחד מהם לאורך של כ-5 ק"מ, בכל שנה. כמות החומר המוצאת שווה לכ- 300 מ"ק ליום (כ-20 משאיות שפוכת ליום, וזאת למשך כל יום בשנה למשך כל שנות ההפקה).

פירוט ההשלכות הללו, אופן החישוב והנתונים שעליהם הוא מתבסס מתוארים בדו"ח שהגישו פעילי "בשביל עדולם" למשרד להגנת הסביבה (ראו לשונית "מידע").

הנזקים הצפויים לאזור

הניסוי המתוכנן להפקת נפט מפצלי שמן, וההפקה המסחרית שאמורה להתבסס עליו, עלולים להביא לנזקים חמורים לאזור, שברובם צפויים להיותבלתי הפיכים. אנו מתריעים בפני נזקים אלו ומעלים שאלות שלא על כולן מסופקות כיום תשובות:

1. זיהום אויר ופגיעה בבריאות הציבור:לתהליך הפקת הנפט מפצלי השמן ישנם תוצרים נלווים, ביניהם גזים רעילים. תקלה בניטור מערכת הבעירה של הגזים הנפלטים ומערכות העיבוי של אדי הנפט, כולם בעלי נזק ישיר או פוטנציאלי הרה אסון. החברה לא הציגה ניתוח מקיף או מנומק מלווה בעובדות על היקף הנזקים הצפוי, מערכות הבקרה הנדרשות, ותרחישי אירוע קיצוני. ככל הידוע לנו, לא בוצעה גם בחינה כזו על ידי גוף בלתי תלוי. ומעל לכל לא ברור, גם אם יוגדרו אמצעי בקרה וניהול סיכונים נאותים, מי עתיד לפקח על חברת IEI בנושא זה.

2.השלכות על שכבות הסלע, הקרקע, והצומח הטבעי: בתהליך ההפקה המסחרית מתוכנן שימוש בקידוחים אופקיים בתת הקרקע לאורך של 5 ק"מ, תוך השקעת חום והוצאת רכיבים מהסלע. תהליך חימום הקרקע בעומק של כ-300 מטר לטמפרטורה של 350 מעלות עלול לגרום לשינויים בלתי הפיכים במסלע. אין שום מידע שמצביע על השפעת החימום ארוך הטווח, והחום שנשאר כלוא בקרקע לעשרות שנים, של הקרקע בשכבותיה השונות.

3. סכנה למים: שכבות פצלי השמן ממוקמות מעל אקוויפר ההר. הקידוחים לעומק וחימום הקרקע לאורך שנים עלולים לפגוע במי התהום. זיהום מי התהום עלול להיגרם כבר בשלב הניסוי, עוד טרם ההפקה המסחרית. חברתIEIמתבססת על ההנחה ששכבת הסלע מעל האקוויפר אטומה ולכן לא יחלחל זיהום למים. אין התייחסות לסדקים ולחללים בשכבת הסלע שקיימים או עלולים להיווצר עקב חימום הסלע ושדרכם עלול לחלחל זיהום למים (כפי שקרה ברמת חובב, לדוגמה).מעל לשכבת פצלי השמן מצויים מים עיליים, שזמינים לחקלאות האזור. קיים חשש לפגיעה במים אלה ולסיכון החקלאות באזור עקב כך.

4. הרס של פני השטח בשל הקמת מערך תשתיות נלוות: החברה מתכננת לקדוח נקודות הפקה רבות לאורך שנות הרישיון. אומנם ההרס על פני הקרקע סביב כל קידוח הוא באזור מצומצם יחסית, אך מכיוון שמתוכננות מספר רב של נקודות הפקה לאורך השנים ישנה פגיעה מצטברת נרחבת. תהליך ההפקה דורש חימום בהספק גבוה. לא ברור מה יהיו מקורות האנרגיה להספקת החום הדרוש - האם יהיה צורך במתיחת קווי מתח גבוה? האם יוקמו תחנות כוח מקומיות (על הזיהום שהן תיצורנה) שתעשינה שימוש בגזים שיופקו באתרי הקידוח? בנוסף, לא ברור כיצד יאכסנו ויובילו את תוצרי ההפקה – האם ייבנו מתקנים לאחסון ושינוע חומרים מסוכנים ודליקים? האם תידרש הרחבת מערכת הכבישים הקיימת? האם תתווסף תנועת משאיות ומכליות בנפחים גדולים מאד בכבישי האזור?

5.סכנה לצומח באזור השפלה וההר בגלל שינוי אפשרי באיכות האוויר והגשם: פליטה מוגברת של גזי חממה ואדי גופרית לאוויר ישנו את איכות האוויר באזור. האם הדבר יביא להרס החורש הטבעי ויערות קק"ל? האם יביא ליצירת שינוי באיכות הגשם? האם נראה תמונות כמו באירופה של שטחי יער וחורש מתים לעד? האם ההרס הנ"ל יתפשט בגין כיווני הרוח ותנועת ענני הגשם ויהרוס את כל יערות הרי ירושלים?